חוות וונגאקי מנוהלת ע”י פרנסיס קיהנדה, חקלאי וותיק שבמשך שנים רבות שימש כמנהל תחום מחקר במכון לחקר החקלאות בקניה (KARI), היא ממוקמת במחוז אמבו וגודלה 3 הקטרים בלבד מה שמכניס אותה לקטגוריה של חוות קטנות מאוד, חוות שלאורך השנים הוזנחו.
לרוב מוחלט של בעלי החוות הקטנות אין את הציוד הנדרש לעיבוד קפה, הם נאלצים למכור את סחורתם לתחנות שטיפה בהן הקפה מתערבב עם תוצריהם של חקלאי קטנים אחרים, במקרים רבים שיטה זו מורידה משמעותית את המחיר על הקפה.
לפרנסיס יש את כל ציוד השטיפה והייבוש בחווה וכל שלבי העיבוד נעשים במקום. בנוסף, החווה עוסקת בחקר קבוע בנושאי ניתוח אדמה וגיזום נכון, ומציגה עלייה באיכות ותפוקת הקפה.
מחוז אמבו שוכן במורדות המזרחיות של הר קניה, גובהו ותנאי האקלים שבו ידועים ביכולתם לייצר קפה מצוין. למעשה, חלק מתחנות השטיפה הישנות ביותר בקניה שוכנות באמבו.
בחוות וונגאקי מגדלים שני זנים מקומיים של קפה ערביקה- SL28, SL34, זנים אלו שהתגלו במעבדה של סקוט בשנות ה30-40 של המאה הקודמת תפסו תאוצה ועד היום נחשבים ל”בחירה ברורה” עבור חקלאי קפה קנייתים על אף שתפוקת הפירות בהם אינה גבוהה במיוחד. הסיבה לכך נעוצה בשני דברים, ראשית כל- התוצר של זנים אלו איכותי ביותר, אבל חשוב מכך, שורשיהם של העצים מזנים אלו עמוקים ורחבים במיוחד ויכולים להגיע למים גם ללא השקיה סדירה.
עיבוד:
פירות בשלים נקטפים ידנית ע”י עובדי החווה, לאחר מכן הם עוברים מיון ראשוני בבריכת מים.
הפירות הכבדים ששוקעים נשלחים לקילוף ולאחר מכן מותססים בבריכת מים למשך 24 שעות ואז מונחים בתרמיליהם לייבוש בן 7 ימים בערך עד שמגיעים לאחוז הלחות הרצוי (11-13%).
בתום הייבוש הפולים מקולפים מתרמיליהם ונארזים, במקרה של הקפה הזה, בשקיות ואקום של 15 ק”ג ששומרים באופן יוצא מן הכלל על איכות גבוהה גם לאחר שילוחים ארוכים ושהייה במחסנים.
